החלטה בתיק סע"ש 49617-05-13

1.                   בתביעה זו תבעה התובעת הפסדי השתכרות, פיצויי פיטורין, נזק שאינו ממוני לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים, דמי הבראה, חופשה ופנסיה. סך כל התביעה 245,236 ש"ח.

2.                   בפניי בקשת התובעת למתן פטור מאגרה.

הנתבעות נדרשו להגיב לבקשה, אולם לא עשו כן.

3.                   הואיל ומעיון בבקשות לא עולה צורך בקיום דיון במעמד הצדדים, אני קובע בזאת, בהתאם לאמור בתקנה 12(ה) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008, כי הבקשה לפטור מאגרה תידון על יסוד טיעוני התובעות בכתב.

4.                   תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 (להלן: "התקנות") קובעת כך:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד. ..." (ההדגשות שלי, א.א.)

5.                   בהתאם לאמור בתקנה 12 (ב) לתקנות, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים. הראשון, אי יכולת המבקש לשלם את האגרה, והשני, אם נראה שההליך מגלה עילה. (בש"א (ארצי) 675/09  פלקסר נ' נשיץ ברנדס ושות' (ניתן ביום 14.2.10) ; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית פ"ד נט(4) 721 (2005); בשג"ץ 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' שר הבריאות (ניתן ביום 7.5.2009)).

6.                   באשר לתנאי השני, בשלב מקדמי זה נראה כי אכן עניינה של התובעת מגלה על פניו עילת תביעה, בשים לב למהות התביעה, הפרשי שכר וזכויות סוציאליות וכן פיצוי לפי חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות.

7.                   עם זאת, לא התרשמנו כי מתקיים כאן התנאי השני שעניינו אי יכולת כלכלית.

8.                   התובע צירפה לבקשתה תצהיר וכן הגישה מסמכים ופירוט נוסף שנדרשה להגיש. התובעת הגישה תלושי שכר לחודשים 11/2012 (714 ש"ח), 12/2012 (483 ש"ח). התובעת לא השתכרה מחודש ינואר 2013 (כולל) ואילך. התובעת מקבלת  קצבת ילדים בסך 157 ש"ח לחודש. בן זוגה של התובעת משתכר 4,000 ש"ח לחודש. בני הזוג גרים אצל הורי בן זוגה של התובעת. לבן הזוג קטנוע בשווי 5,000 ש"ח. התובעת ציינה כי לה ובן זוגה תכנית חסכון ממתנות החתונה בסך 100,000 ש"ח שנועדה לקניית בית. התובעת הגישה גם מסמכי חשבון עו"ש.

9.                   לאחר עיון בטענות התובעת ובמסמכים שצירפה, אנו סבורים כי התובעת לא הוכיחה שמצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לשלם את האגרה, שהינה בסכום של פחות מ-2,400 ש"ח. יש לזכור כי לרשות התובעת עומד חסכון של 100,000 ש"ח. העובדה שהתובעת ייעדה את החיסכון לקניית בית נגזרת מסדרי העדיפויות של התובעת, אולם אין בה כדי ללמד על אי יכולת כלכלית של התובעת לשלם את האגרה. יודגש כי התובעת לא טענה שאין ביכולתה לפתוח את תוכנית החיסכון או להשתמש בחלק מזערי ממנה לשם תשלום האגרה. יתר על כן, מסמכי חשבון העו"ש שצירפה התובעת מלמדים על יתרת זכות חיובית בששת החודשים האחרונים, לעיתים בסכומים של עשרות אלפי שקלים. מדפי חשבון העו"ש עולים נתונים על הכנסות נוספות של התובעת, להן לא נתנה התובעת כל הסבר. כך, התובעת טענה כי אין לה רכוש, אולם בחשבון העו"ש מופיעים סכומי זכות של ריבית /דיבידנד בסך למעלה מ-12,000 ש"ח במצטבר (בחודשים פברואר ומאי). בחודש ינואר ישנה הפקדת מזומן בסכום של למעלה מ-17,000 ש"ח. כמו כן ישנן הפקדות שיקים בסכומים גדולים, להן לא ניתן כל טעם. משהתובעת לא הבהירה ולא נתנה פירוט מלא של כלל הכנסותיה, אין מנוס מהמסקנה כי לתובעת יכולת כלכלית מעבר לזו שהצהירה עליה.

10.               ההלכה חזרה ושנתה כי הישענות על הקופה הציבורית הינה המוצא האחרון, וככל שיש בידו של אדם לקיים עצמו אל לו להיות לטורח על הציבור. מהנתונים שהובאו בפניי, אפוא, נראה על פניו כי התקנות לא נועדו לפטור בעלי דין במצבה של התובעת מתשלום האגרה.

11.               בנסיבות העניין דנן נראה כי התובעת מסוגלת לשלם האגרה בתיק ואין מקום אפוא להטיל נטל זה על המדינה שתישא בהוצאות התביעה.

סוף דבר

12.               הבקשה נדחית.

13.               מזכירות בית הדין תוציא שובר מתאים ותשלח לתובעת.

14.               התובעת תשלם האגרה תוך 30 יום מיום שתקבל השובר.

15.               לא ישולם כאמור תימחק התביעה.